הומניזם

בגישה ההומניסטית האדם נתפס כיצור ייחודי וחד פעמי, כישות תבונית ורגשית, ישות בעלת זכות ויכולת לעיצוב וביטוי עצמי, אוטונומית ואוטנטית, האחראית לגורלה שלה ובדרכה שלה, ומאפיינים אלו מבטאים את האנושיות שבאדם ומחוללים את כבוד האדם. במסגרת הגישה ההומניסטית האדם ויצירתו נמצאים בקדמת הבמה ואין שום אמונה או מחשבה, דתית או חילונית, הרשאית לשלול מהאדם את אנושיותו על הביטויים שלה, אנושיות שהנה זכות טבעית לכל אדם באשר הוא אדם. ההומניזם עומד בניגוד חריף למגמות טוטליטריות, הן דתיות והן אידיאולוגיות-פוליטיות, אשר בשם "אמת" כזו או אחרת כפו את משנתם על הפרט תוך שלילת החופש והזכות למימוש והגדרה עצמית, ופגיעה, במה שנתפס בגישה ההומניסטית, כזכויות טבעיות של האדם.
במשנה ההומניסטית יש אחריות על החברה, על כלל המרכיבים של החברה, לשמור על כבוד האדם של הפרט, שמירה שאינה פסיבית בלבד אלא, בצורה פעילה, אחראית לקידום ומימוש החופש והרווחה, הנפשית והפיזית, והתפתחותו של האדם.