הנשגב

אסתטיקה בוחנת מהן התכונות המאפיינות את האומנות ומה תפקידן ביצירת החוויה הנלווית ליצירה האומנות, החוויה האסתטית. במהלך ההגות הפילוסופית נתפס היופי כתכונה המרכזית במהות האומנות, ותפיסה זו רווחת גם בתפיסת ״האדם ברחוב״. הנשגב הנו מושג שהתפתח במהלך המאה ה 18, וקרנו עלתה כאמת מידה לשיפוט יצירות אומנות. המושג מתאפיין בעוצמה, בחלות על אובייקטים גדולי ממדים, גסים מהבחינה הפיזית ובלתי מלוטשים. הנשגב מלווה, או יוצר, תחושות כגון כאב וסכנה, ואף אלימות. המושאים עליהם חל המושג הנם אפלים וקודרים. רבות מתכונות הנשגב מנוגדות לאלו של היופי ולחוויה הנלווית למושאים יפים, ובכך עליית המושג הנשגב דחקה את מעמדו המיוחד של מושג היופי בחוויה האסתטית.