המאמר מאת אריה קוסמן "פעילות ההוויה ב"מטפיסיקה" של אריסטו", עוסק באונטולוגיה של אריסטו, בפרט בשאלה מה משמעות של להיות פעיל ומה היא הוויה פעילה. המאמר דן בנושאים אלו במסגרת חיבוריו של אריסטו, מטפיזיקה. אמנם אריסטו לא משתמש במושג אונטולוגיה, אך לדידו של כותב המאמר זו בדיוק הכוונה של אריסטו, שכן הוא דן "בפילוסופיה ראשונית", בטבע של ההוויה, קרי אונטולוגיה. במטפיזיקה, אריסטו חוקר את מה שהווה בצורתו הבסיסית ביותר, לא אילו סוגי דברים הווים, אל מה טבעם של הדברים שהווים, טבעו של העצם. בהבנת טבעו של העצם, של מה שהווה, מרכזית הנה סוגיית הפועל (energeia), כך לדעת כותב המאמר ניכר בכתביו של אריסטו, המבהיר ,אריסטו, שהמושג פועל הכרחי להבנת הווית העצם.
במאמר נטען שזהות עצמית והוויה, הנם המושגים הראשוניים מבחינת התורה האונטולוגית של אריסטו, אך כיוון שמושג הפועל הנו רכיב מרכזי בהבנת הווית העצם, וכיוון התרגום המקובל של המושג בו משתמש אריסטו, energeia, למושג פועל, קיבלו המושגים שינוי והתהוות מקום מרכזי. במאמר מובאת הטענה שמושג הפעילות הנו המפתח להבנת תורת היש של אריסטו, ובמרכזה הפעילות של מה שהווה, ובמיוחד הפועל כמימוש של כוח הנו הדבר שמסביר את אחדות החומר והצורה בהוויית העצם.
מהו הפועל, פעילות, מושגים אלו לטענת המחבר מובנים שלא כראוי והוא מסביר פעילות כמימוש כושרו של דבר מה להיות משהו אחר, פעילות הנה התממשותו של משהו בכוח לפני השלמת התממשותו. למשל התנועה יכולה להיות מוסברת ע"י מושג הפעילות, כלומר, דבר מה נמצא בתנועה כאשר הוא מוציא אל הפועל את כושרו להיות שונה. כאשר מבינים בהקשרים אלו את מושג הכוח והפועל, מבינים את אחדות העצם, את ההוויה שהנה מושג ראשוני בחיבורו האונטולוגי של אריסטו, בכך שהחומר קשור לכושר והצורה קשורה לפעילות, ושניהם נמצאים יחדיו במימוש המלא של ההוויה.
מושג ראשוני נוסף הנו הזהות העצמית של דבר מה, הנקשר ליכולת לתאר דבר מה בודד בכמה תיאורים, היכולת הבסיסית לדבר על דבר מה יחיד בהקשר של מהויות שונות. כביכול מתעוררת כאן בעיה בין הזיהוי של דבר כיחיד, לבין ריבוי המהויות של הדבר , שכן נראה שמכך מתחייבים גם דבר רבים, ולא דבר יחיד. אך למעשה דבר שומר על הזהות העצמית שלו "זה שנמצא בספרייה והוא חיוור ונמוך וחושב ופילוסוף, הוא בכל מקרה הפרט האחד והיחיד..." (קובץ מאמרים, עמ' 199).
אם כך חיבורו של אריסטו, אוסף הכתבים המהווים את "מטפיזיקה", הנו חיבור בנושא היש ומהותו, חיבור בנושא אונטולוגיה ומשמעות ההוויה, במסגרת זו מובן מדוע המושג הוויה וזהות עצמית הנם ראשוניים, על מושגים על מושגים אלו נסוב הדיון. הסבר ההוויה הנה הניסיון להסביר את אחדות העצם, כיצד חומר וצורה, לחילופין, כיצד נושא ומה שהוא הווה, הם דבר מה אחד.
במאמר נטען שזהות עצמית והוויה, הנם המושגים הראשוניים מבחינת התורה האונטולוגית של אריסטו, אך כיוון שמושג הפועל הנו רכיב מרכזי בהבנת הווית העצם, וכיוון התרגום המקובל של המושג בו משתמש אריסטו, energeia, למושג פועל, קיבלו המושגים שינוי והתהוות מקום מרכזי. במאמר מובאת הטענה שמושג הפעילות הנו המפתח להבנת תורת היש של אריסטו, ובמרכזה הפעילות של מה שהווה, ובמיוחד הפועל כמימוש של כוח הנו הדבר שמסביר את אחדות החומר והצורה בהוויית העצם.
מהו הפועל, פעילות, מושגים אלו לטענת המחבר מובנים שלא כראוי והוא מסביר פעילות כמימוש כושרו של דבר מה להיות משהו אחר, פעילות הנה התממשותו של משהו בכוח לפני השלמת התממשותו. למשל התנועה יכולה להיות מוסברת ע"י מושג הפעילות, כלומר, דבר מה נמצא בתנועה כאשר הוא מוציא אל הפועל את כושרו להיות שונה. כאשר מבינים בהקשרים אלו את מושג הכוח והפועל, מבינים את אחדות העצם, את ההוויה שהנה מושג ראשוני בחיבורו האונטולוגי של אריסטו, בכך שהחומר קשור לכושר והצורה קשורה לפעילות, ושניהם נמצאים יחדיו במימוש המלא של ההוויה.
מושג ראשוני נוסף הנו הזהות העצמית של דבר מה, הנקשר ליכולת לתאר דבר מה בודד בכמה תיאורים, היכולת הבסיסית לדבר על דבר מה יחיד בהקשר של מהויות שונות. כביכול מתעוררת כאן בעיה בין הזיהוי של דבר כיחיד, לבין ריבוי המהויות של הדבר , שכן נראה שמכך מתחייבים גם דבר רבים, ולא דבר יחיד. אך למעשה דבר שומר על הזהות העצמית שלו "זה שנמצא בספרייה והוא חיוור ונמוך וחושב ופילוסוף, הוא בכל מקרה הפרט האחד והיחיד..." (קובץ מאמרים, עמ' 199).
אם כך חיבורו של אריסטו, אוסף הכתבים המהווים את "מטפיזיקה", הנו חיבור בנושא היש ומהותו, חיבור בנושא אונטולוגיה ומשמעות ההוויה, במסגרת זו מובן מדוע המושג הוויה וזהות עצמית הנם ראשוניים, על מושגים על מושגים אלו נסוב הדיון. הסבר ההוויה הנה הניסיון להסביר את אחדות העצם, כיצד חומר וצורה, לחילופין, כיצד נושא ומה שהוא הווה, הם דבר מה אחד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה