יום שלישי, 4 בנובמבר 2014

הפרדוקס של מנון


"החיפוש והלימוד - כולו זכירה" (ליבס א, עמ' 431), כך עונה סוקרטס למנון באשר לשאלה אותה שואל הלה "ובאיזו דרך תחפש, סוקרטס, אחרי דבר שאינך יודע כלל מהו? שהרי מה בין הדברים שלא ידעתם תשים לך מטרה בחיפושך? ואפילו יזדמן לך כאשר יזמן – כיצד תכירנו לדעת שהוא דבר זה שלא ידעתו?" (ליבס א, עמ' 431), כלומר רכישת ידע הנה דבר בלתי אפשרי, שכן כיצד ניתן לחפש אחר דבר מה שאינו ידוע. פרדוכס זה נוגע ישירות בתורת ההכרה, שכן זו עוסקת בשאלה כיצד ניתן להגיע לידיעה אמיתית על הקיים, וידיעה הנה לימוד.
בדיאלוגים של סוקרטס ניכר שהחיפוש אחר האמת, החקירה באשר לאמת הנם דברים בעלי משמעות, דברים שבלעדיהם החיים לא ראויים. כלומר הכרת האמת, אפיסטמולוגיה, והמציאות הנם ערך עליון. על מנת להכיר את האמת עלינו, לפי אפלטון, לחקור את המושגים בהם אנו עוסקים, ואכן כל דיאלוג מוקדש לחקירת מושג, כלומר להשיג ידיעה באשר למושגים, להבין את הכלים, המושגים, בהם אנו משתמשים להכיר את העולם.
והנה מנון מציג בעיה קשה, המטילה ספק באשר ליכולת לדעת ולרכוש ידע, בעיה העומדת במרכז החקירה האפיסטמולוגית, ומסתמן שהאפשרויות העומדות בפנינו הנן או שלא נוכל לדעת דבר או שהידע כבר נתון לנו.
במשפט "החיפוש והלימוד - כולו זכירה" טמונה ההנחה שהידע כבר נתון לנו, כלומר ההכרה קיימת בנו, אך נשכחה, ועלינו רק להיזכר. כלומר תורת ההכרה האפלטונית, שבמרכזה עומדת חקירת המושגים, אפשרית הודות לידע הקיים בנו ולתהליך היזכרות. 



תורת ההכרה האפלטונית מניחה שהידע באשר ליש כבר קיים בנו, כיצד מצוי בנו הידע? כיצד זה שאנו יכולים להיזכר, זאת מסביר סוקרטס בדיאלוג מנון בעזרת "מיתוס ההיזכרות".
במיתוס מוסבר שהנפש הנה בת אלמוות ונצחית ולעולם אינה כלה "...נשמת האדם היא בת אלמוות, ויש אשר תבוא לכלל קץ...ויש אשר תשוב ותיוולד, אך לעולם איננה כלה" (ליבס א, עמ' 430). וכיוון שהנפש נצחית, ויש גלגול נשמות, היא כבר חוותה את כל אשר קיים פעמים רבות וכבר כל הידע מצוי בה ויש רק צורך לעורר אותו, להיזכר בדברים בשביל להכיר את העולם. במסגרת אפיסטמולוגיה זו נצחיות הנפש הכרחית שכן רק כך ניתן להסביר את קיום כל הידע בנפש.
 



תורת ההכרה האפלטונית מתגברת על קושי פילוסופי המתעורר בפרדוקס של מנון, כיצד ניתן לדעת את שלא ידוע כלל? כיצד בכלל ניתן לרכוש ידע?
באמצעות המיתוס שמביא סוקרטס, ובאמצעות הטענה שהחיפוש והלימוד הנם תהליכים של עירור הזיכרון, ניתן להתגבר על המגבלה הזו ביכולת של האדם לרכוש ידע. אין אנו מחפשים אחרי מה שאנו לא מכירים, אלא אנו נזכרים ומחפשים דבר מה הידוע לנו, אך שכחנו אותו.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה